הערכה קוגניטיבית
מהי קוגניציה?
באיזה גיל מתחילה ירידה קוגניטיבית?
החל מגיל 40 מתרחשת ירידה הדרגתית בחמש פונקציות קוגניטיביות מרכזיות – מהירות המחשבה, יכולת קליטה של מידע חדש, שליפה של מידע, עיבוד של מידע וכן גם איטיות במחשבה ובתנועה. לצד זאת, השמיעה שלנו מתחילה גם היא להתדרדר – דבר המשפיע על התפקוד הקוגניטיבי הכולל.
ההתדרדרות אינה מורגשת אמנם בשלבים ההתחלתיים, אולם עם התקדמות הגיל היא מורגשת יותר ויותר. בחיי היומיום הירידה הקוגניטיבית מתבטאת בפגיעה בפרודוקטיביות, בקושי בביצוע של משימות מורכבות וכן גם באבדן זיכרון ובייחוד זיכרון לטווח הקצר. כך לדוגמה, נפגוש במבוגרים/ות רבים/ות הלוקים במידה מסוימת של שכחה (איפה שמתי את המשקפיים, מה השם של השחקן בסדרה וכדומה). לצד זאת, ביצוע של פעילויות מורכבות, כמו הרכבת פאזלים גדולים ועייפות ותשישות לאחר זמן קצר של מאמץ קוגניטיבי, מהווים גם הם ביטויים להתדרדרות
מבחינה פתולוגית בשלב הראשון הפרעה קוגניטיבית קלה מתבטאת בצורך קל בעזרה והכוונה, אולם ללא כל פגיעה בתפקוד העצמאי (סידור של תרופות, ניהול של כספים וחשבונות, שימוש במכשירים אלקטרוניים חכמים , הכנת אוכל ותפעול של משק הבית), זאת מאחר שלא התרחשה כל פגיעה בתפקודים הניהוליים.
מהי דמנציה?
דמנציה או שיטיון היא קבוצת מחלות המאופיינות בירידה משמעותית בתפקד הקוגניטיבי. הסוג המוכר ביותר של דמנציה הוא מחלת אלצהיימר, אך קיימים סוגים נוספים של, לרבות דמנציה וסקולרית שמקורה בפגיעה בכלי הדם.
הביטוי השכיח ביותר של מחלת אלצהיימר הוא שכחה או פגיעה בזיכרון המיידי (זיכרון העבודה). בשלבים מתקדמים שכיחות גם תופעות כמו אי שקט, התנהגות אלימה וכדומה. בשאר סוגי הדמנציה מקור התופעות בפגיעות באונות השונות במוח עם התבטאות הכוללת פגיעה שפתית, התנהגותית ועוד.
מדוע חשוב לזהות ולאבחן ירידה קוגניטיבית בשלבים מוקדמים?
זיהוי מוקדם של ירידה קוגניטיבית הוא קריטי. למעשה, חיזוק הקוגניציה באמצעות פעולות שונות, גם כאשר קיימת ירידה קוגניטיבית קלה, עשוי למתן את ההתדרדרות. אבחון והערכה של המצב הקוגניטיבי מתבצעים על-ידי רופא/ה מומחה בגריאטריה.
מהי הערכה קוגניטיבית ומה היא כוללת?
הערכה קוגניטיבית היא בדיקה מקיפה של כלל התפקודים המוחיים. ההערכה כוללת תשאול מקיף של המטופל, בני המשפחה והמטפל/ת לשם בחינת היכולת לביצוע של פעילויות יומיומיות אופן עצמאי. לרוב יישאלו שאלות הקשורות ביכולת להתנהלות עצמאית בשגרה, למשל אכילה, נטילה של תרופות באופן עצמאי. לצד זאת, המטופל ומטפליו יישאלו גם בנוגע לפעילויות הפנאי והשגרה.
מעבר לתשאול המקיף , ההערכה כוללת טסטים המאפשרים לבחון את כלל התפקודים הקוגניטיביים, להוציא את התפקוד הניהולי. כך למשל מבחן מיני מנטל נועד כדי לבחון את מידת ההתמצאות של המטופל (יום בשנה, אזור מגורים וכדומה). חשוב לציין כי מבחן זה מאופיין במעין "אפקט תקרה" בייחוד עבור מטופלים בעלי אינטליגנציה גבוהה ומטופלים מלומדים, ועלול לגרום להיתיצגות של תוצאה שלילית כוזבת.
על כן, במטופלים אלו ייבחרו טסטים מורכבים יותר, למשל טסט מוקה. מבחן זה מכיל אמנם חלקים זהים לבדיקת המיני מנטל, אך גם חלקים נוספים ומורכבים יותר. כך למשל, במהלך הבדיקה נדרשת התאמה בין מספרים לאותיות לשם בחינת איטיות בעיבוד ובשליפת המידע; ציור שעון ומיקום מסוים של שעה כדי לבחון אם קיים קושי בתפקוד הניהולי והמרחבי.
לצד כל אלה, הרופא המומחה יבצע אנמנזה מפורטת הכוללת את ההיסטוריה של המטופל והערכה נפשית באמצעות מבחני סקר ייעודיים.
בנוסף, תתבצע בדיקה גופנית כדי לבחון את יכולת ההליכה ולשלול סכנה לנפילות. בחינת תבנית ההליכה מספקת גם אינדיקציה בנוגע למחלות גריאטריות שונות.
מהו מהלך הבדיקה?
ההערכה הקוגניטיבית אורכת לרוב בין שעה וחצי לשעתיים. היא נעשית בנוכחות של בן משפחה נוסף או גורם מטפל כדי לאפשר לקשיש את הנוחות והביטחון המיטביים. אם הקשיש עדיין עצמאי במחשבתו הוא יכול לבחור לבצע את ההערכה לבדו.
מה קורה לאחר האבחון?
מה עשוי לכלול התרגול הקוגניטיבי?
התרגול כולל ביצוע של משימות שונות, כמו פתרון תשחצים או סודוקו והרכבה של פאזלים, הדורשות הפעלה חוזרת של המוח וכך עשויות להאט את התדרדרות הירידה הקוגניטיבית.
ניתן לדמות זאת לאימון של כל איבר אחר בגוף, הפעלה עקבית של המוח תמנע ניוון שלו ועל כן חשוב לאתגר אותו ללא הרף.
לצד זאת, מומלץ להתמיד בביצוע של פעילות גופנית. אורח חיים פעיל מאפשר לנו להזין את המוח בחמצן ואף עשוי למנוע מצבים נפשיים, כמו דיכאון וחרדה העלולים להשפיע גם הם על הקוגניציה. כמובן חשוב לטפל במחלות רקע ולאבחן אותן נכונה.
לסיכום, תחזוקה קוגניטיבית וגופנית מתמדת בגילאים צעירים עשויה לתרום למניעת ירידה קוגניטיבית. במקרים שאובחנה ירידה קוגניטיבית, טיפול מוקדם עשוי להאט את התקדמות ההחמרה. כדי להתמיד בפעילויות השונות חשוב לבחור באלו הגורמות לקשיש או לקשישה הנאה, כדי שניתן יהיה לבצען לאורך זמן.