גריאטריה – חוות דעת

חוק החולה נוטה למות נועד כדי לאגד את המקרים והתנאים שבהם אדם בישראל רשאי לקבוע איזה טיפול, אם בכלל, יהיה מוכן לקבל כאשר הוא סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ועל פי ההערכה רפואית תוחלת חייו לא תעלה על שישה חודשים.

במילים פשוטות, חוק זה מאפשר לכל אדם לקבל החלטה בנוגע לטיפול שיינתן לו אם יסבול מבעיה רפואית חשוכת מרפא, וזאת לאחר שבוצעה הערכה מקצועית שקבעה כי כלל אמצעי הטיפול מוצו ונותרה כחצי שנה לחיים. במקרים שבהם האדם כשיר מבחינה קוגניטיבית יכול הוא לקבל החלטה זו בידי עצמו בזמן אמת. עם זאת, פעמים רבות האדם אינו כשיר לביצוע ההחלטה. במקרים אלה הנחיות לסוף החיים שנקבעו בטרם עת על-ידי המטופל חיוניות. הנחיות אלו כוללות הסבר מפורט בנוגע לטיפולים שהאדם מוכן ואינו מוכן לקבל בסוף החיים. מסמך זה נחתם בנוכחות רופא גריאטר.

ניסוח הנחיות לקראת סוף החיים חיוניות גם במצבים קיצוניים יותר בהם על פי ההערכות המקצועיות נותרו לאדם שבועיים לחיים. דוגמה לכך היא מצב בו קיים חולה הסובל מדמנציה ומגיע לשלב קיצוני במחלה בו מצליח לאכול או כמות המזון הנצרכת היא מינימלית ולא מספקת. במצבים אלה, החוק מחייב להמשיך להזין את המטופל על לסוף ימיו. החלופות העומדות בפני הרופא המטפל הן באמצעות צינורית (זונדה), פיום קיבה או פיום מעי.

 
אם לא קיימות הנחיות לסוף החיים שמורות על כך שאותו המטופל החליט שאינו רוצה להיות מוזן באמצעים מלאכותיים שונים, תתפתח בעייתיות בהחלטה על הטיפול. למעשה, החוק קובע כי הרצון לחיות גובר על הכול ולכן במקרים רבים החולה יוזן באמצעים מלאכותיים למרות שלא בטוח שהיה מעוניין בכך. על כן, הנחיות לקראת סוף החיים חיוניות כדי לאפשר לקשיש או הקשישה את הבחירה בנוגע לטיפול בו הוא/היא מעוניין/נת בסוף החיים.